ציות חוק הגנת הפרטיות לאתרים
ליווי בעלי אתרים בהתאמת האתר לדרישות חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13, ניסוח מדיניות פרטיות וטפסי הסכמה.
קרא עוד ←הגנה על המוניטין, ציות רגולטורי, ניהול סיכוני AI וסייבר
פרטיות היא הזכות לשלוט במרחב הפרטי ובסיפור שלכם. נורמות חברתיות מאתגרות את היכולת שלכם לשלוט במידע אודותיכם. בעידן שבו מידע הוא מטבע עובר לסוחר הפגיעה בפרטיות יכולה להגיע מכל כיוון: מחברה שמחזיקה את הנתונים שלכם ברשלנות, מפרסום פוגעני ברשת, ממצלמות אבטחה במקום העבודה או מהרגולטור שדופק על הדלת. אנחנו כאן ועבורכם לפני שהנזק נגרם, ובמהירות כשהוא נגרם.
משרד עורכי הדין הלפרט מאיוורם ושות', הממוקם בקיבוץ שמרת, מספק לתושבי הצפון ייצוג משפטי המבוסס על סטנדרט מקצועי מחמיר, המשלב מומחיות טכנולוגית-רגולטורית של ממונה הגנת פרטיות (DPO) מוסמך יחד עם ניסיון מוכח בליטיגציה אזרחית. אנו פועלים בנחרצות לעצירת ההפרה, הסרת המידע הפוגעני ומיקסום הפיצוי הכספי המגיע לכם. לרבות מיצוי הזכות לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. אנו מציעים ליווי שקוף ונגיש קרוב לבית, ההופך פגיעה לסעד משפטי וכלכלי מוחשי.
את התחום במשרד מוביל עו"ד יעקב הלפרט, שותף בכיר במשרד עורכי הדין הלפרט מאיוורם ושות', מומחה בדיני הגנת הפרטיות ואבטחת מידע. בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ו-DPO מוסמך (מטעם אוניברסיטת תל אביב בחסות משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות). לצד הידע המשפטי, מביא עו"ד יעקב הלפרט מעל 20 שנות ניסיון עסקי בחברות בינלאומיות והבנה טכנולוגית עמוקה. שילוב המאפשר הן ללקוחות פרטיים והן לתאגידים ועסקים קבלת ייעוץ אסטרטגי שמחבר בין כל העולמות.
בתחום הפרטיות המשרד פועל במספר מישורים:
סעיף 2 הוא למעשה הלב ההיסטורי של החוק, שנכתב עוד לפני העידן הדיגיטלי. פגיעה בפרטיות בין אם היא מכוונת ובין אם לאו היא אישית ומשפילה. מעקב ובילוש, האזנות סתר, צילום ללא רשות, פרסום תכנים אינטימיים, חשיפת סודות שנמסרו באמון, כל אלו הן פגיעות שהחוק הישראלי אוסר עליהן במפורש ומאפשר לתבוע בגינן. כשהפרטיות שלכם הופרה בין אם על ידי אדם מוכר ובין אם על ידי גורם אנונימי ברשת אנו פועלים להפסקת הפגיעה ולמיצוי מלוא הסעדים המשפטיים העומדים לרשותכם.
החוק הישראלי מעניק לכל אדם זכויות מוגדרות מול כל גורם המחזיק במידע עליו. הזכות לדעת מה נשמר. הזכות לתקן מידע שגוי. הזכות להימחק ממאגרי דיוור והזכות לקבל הודעה כשמידע עליכם דלף. כשארגון מפר זכויות אלו, בין אם בשימוש במידע ללא הסכמה, בין אם בסירוב לבקשת עיון ובין אם בהעברת מידע אסורה מגוף ציבורי אנו פועלים במהירות ובנחישות: מניהול ההליך מול הארגון המפר, דרך פנייה לרשות להגנת הפרטיות, ועד ייצוג בתביעה לפיצוי על הנזק שנגרם.
הרגולציה בתחום הגנת הפרטיות אינה המלצה, היא חובה אכיפה המלווה בסנקציות כבדות. אנו מלווים תאגידים וגופים ציבוריים בבניית מערך ציות (Compliance) בהתאם לדין הישראלי ולדין הזר (GDPR, CCPA). מרישום מאגרי מידע, ניסוח הסכמי מיקור חוץ (מקביל ל-DPA האירופי), הטמעת נהלים מחייבים ורגולציית AI, ועד ייצוג מול הרשות להגנת הפרטיות. עבור ארגונים הזקוקים למעטפת מקצועית קבועה, אנו משמשים כ-DPO חיצוני (Data Protection Officer) ממונה הגנת פרטיות מוסמך שפועל כחלק בלתי נפרד מהצוות שלכם.
למידע נוסף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הרפורמה החשובה ביותר בדיני הפרטיות מאז 1981
״ברשת, אתם המוצר. הפרטיות שלכם נסחרת, הנתונים שלכם נאספים, והסכמתכם, לרוב אינה נדרשת. החוק מעניק לכם זכויות אמיתיות. אנו דואגים שתממשו אותן.״הלפרט מאיוורם ושות׳, עורכי דין מומחים
ליווי בעלי אתרים בהתאמת האתר לדרישות חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13, ניסוח מדיניות פרטיות וטפסי הסכמה.
קרא עוד ←ייעוץ וליווי ארגונים בהטמעת דרישות תיקון 13, כולל מינוי DPO, רישום מאגרי מידע ונהלי אבטחה מחייבים.
קרא עוד ←ייצוג בהגנה על זכות השתיקה ופרטיות המכשיר הנייד — המשטרה אינה רשאית לחייב פתיחת טלפון ללא צו שיפוטי.
קרא עוד ←ייעוץ וייצוג בנושא זכויות ההורים לצפות בצילומי המצלמות בגני ילדים ומעונות יום לפי חוק הפיקוח.
קרא עוד ←מה מותר ומה אסור למעביד בניטור GPS של עובדים? עקרונות הפסיקה והתנאים המצטברים לאיסוף נתוני מיקום.
קרא עוד ←ייעוץ למעסיקים ולעובדים בנושא ניטור עובדים, מצלמות ומדיניות מעקב בהתאם לארבעת עקרונות הפסיקה.
קרא עוד ←ייעוץ בנושא גבולות הניטור המותר על תיבות דוא"ל — מקצועיות, פרטיות ומעורבות — לפי הפסיקה הישראלית.
קרא עוד ←ליווי שלב אחרי שלב בהצבת מצלמות אבטחה חוקית בסביבת העבודה לפי המבחן התלת-שלבי של בית הדין הארצי.
קרא עוד ←הרשת זוכרת הכל. פסק דין ישן, כתבה שפורסמה לפני שנים, תמונה אינטימית או רישום פלילי שנמחק, כל אלו ממשיכים ללוות אתכם הרבה אחרי שהאירוע עצמו נגמר. מעסיק שמחפש אתכם בגוגל, שותף עסקי פוטנציאלי או היכרות חדשה מוצאים אותם תוך שניות. המוניטין שבניתם שנים נפגע ברגע.
הזכות להישכח (Right to be Forgotten), שמקורה ברגולציית ה-GDPR האירופית אינה מעוגנת במפורש בחקיקה הישראלית למעט בדבר חקיקה אחד: תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023, שחל רק על מידע המצוי במאגר מידע בישראל אשר הועבר מהאזור הכלכלי האירופי וכולל סייגים.
עם זאת, המערכת המשפטית הישראלית מעמידה כלים חלופיים המאפשרים להגיע לתוצאה אם כי מוגבלת של "ניקוי עקבות" וניהול מוניטין דיגיטלי.
מכוח סעיפים 13 ו-14 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ניתן לדרוש עיון, מחיקה או תיקון של מידע ממאגרים שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן ולתבוע בגין סירוב לעשות כן או בגין פרסומו הבלתי חוקי ככל שפורסם. חוק לשון הרע מאפשר פעולה נגד תכנים משפילים ופוגעניים. חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, מסדיר את הזכות לתיקון ומחיקת נתונים פיננסיים שגויים, וחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 מעניק הגנה למבקשים לפתוח דף חדש לאחר תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק.
גוגל מעמידה כלים לדיווח עצמאי על תכנים המפרים את מדיניותה. בעיקר הסרת מידע אישי רגיש, הסרת תוכן מיני פוגעני והסרת תכנים המפרים את זכויותיכם מכוח חוק ה-DMCA. מקרים של לשון הרע (דיבה) או טענות לפגיעה בפרטיות שאינן נופלות תחת הקטגוריות ה"טכניות" של גוגל, המדיניות של מנועי החיפוש היא לרוב לסרב. במצבים אלו, הדרך האפקטיבית ביותר להסרת התוכן היא באמצעות צו שיפוטי ואנו פועלים מול המחלקה המשפטית של גוגל.
הגנה מפני חשיפת מספרי זהות, פרטי בנק או Doxing. לטופס הבקשה הרשמי לחצו כאן.
טיפול מהיר בפרסום תמונות או סרטונים אינטימיים שהופצו ללא הסכמה. לטופס הדיווח הייעודי לחצו כאן.
הסרת תכנים המפרים את זכויותיכם מכוח חוק DMCA. למרכז הסיוע המשפטי של גוגל לחצו כאן.
אנו בוחנים כל מקרה לגופו, בוחרים את המסלול המשפטי המתאים ופועלים במהירות ובנחישות מול אתרי אינטרנט, מנועי חיפוש, גופים ציבוריים ומאגרי מידע. המטרה אחת: להחזיר לכם את השליטה על הסיפור שלכם.
בית המשפט הורה: "למשיב הראשון להסיר מדף האינסטגרם שלו את החלק בפרסום מיום 21.1.2026 שבו מוזכר מספר הטלפון של המבקשת, תוך 24 שעות". בית המשפט קבע כי פרסום מספר הטלפון מהווה פגיעה בפרטיות ונועד להניע עוקבים להטריד את המבקשת.
הט (הרצליה) 76908-01-26 - סיגל הררי שוקרון נ' רועי לוי סטארבית המשפט הורה: "צו להסרת הפרסומים מדף הפייסבוק תוך 14 יום". הצו ניתן במסגרת תביעת לשון הרע, כאשר בית המשפט קבע כי הפרסומים מהווים לשון הרע וחורגים מגבולות הביקורת הלגיטימית.
תא (ירושלים) 34977-07-20 - מ.ק.ש אחזקות בע"מ נ' לורה ורטוןבית המשפט הורה: "הנתבעת תסיר את הפרסומים הנוגעים לתובע מפייסבוק וטוויטר תוך 60 יום". "אין מנוס מלהורות על הסרת הפרסומים בפייסבוק ובטוויטר. ראשית, וכפי שנקבע בדעת רוב בע"א 1726/21 לעיל, הותרת פרסומי הנתבעת ברשתות החברתיות על כנם יוצרת פגיעה מתחדשת בתובע".
תא (תל אביב) 58381-10-21 - יריב צרי נ' כנרת בראשיבית המשפט המחוזי הורה: "למערערת להסיר מדף הפייסבוק שלה, מחשבון הטוויטר שלה ומכל מדיה חברתית אחרת את הפרסומים שפורסמו במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ובהם מוזכרים בני משפחתה של המשיבה וכל פרט מזהה הנוגע אליהם; ".
עא (תל אביב) 28699-08-22 - יוספה ברק טמיר נ' ד"ר שרון אלרועי-פרייסבמשפט העבודה ניתן "משנה תוקף לערך החוקתי-אובייקטיבי של פרטיות העובד" בשל "פערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום".
בית הדין הארצי לעבודה, עס"ק 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווהבית המשפט קבע בעניין איסקוב ארבעה עקרונות יסוד לניטור עובדים:
ע"ע 312/08 טלי איסקוב ענבר ואח' נ' מדינת ישראל ואח', ניתן ביום 8.2.11המעקב חייב להיות "למטרות החיוניות לעבודה" ו"מטעמים שיש בהם עניין רלבנטי ישיר של המעסיק ומאינטרס לגיטימי של צרכי העבודה".
יש לבחור באמצעי שפגיעתו בפרטיות העובד היא המצומצמת ביותר. על המעסיק "לבחון אמצעים חלופיים למעקב, ולהעדיף שימוש בטכנולוגיות מעקב... שיש בהן כדי להוות תחליף ראוי לקריאת תוכן הדואר האלקטרוני והפוגע פחות בפרטיות העובדים".
יש להבטיח הגבלת השימוש במידע שנאסף לצורך המטרה שלשמה נאסף.
יש להביא לידיעת העובדים את המדיניות באשר לשימוש בטכנולוגיה ולמקרים שבהם יבוצע ניטור כללי או מעקב ספציפי אחר עובד.
מעסיק רשאי להעמיד לשימוש העובד תיבה מקצועית לצורכי עבודה בלבד ולאסור על העובד לעשות בה שימוש לצרכיו הפרטיים. המעסיק רשאי לנטר תיבות דואר מקצועיות ובתנאי שימסור לעובדים מראש וכנדרש הודעה מפורטת על המדיניות הנוהגת במקום העבודה.
סעש (תל אביב) 69292-03-18 - מאפי-פארמה בע"מ נ' קדונקה טומוב ז"לתיבת הדואר החיצונית-פרטית של העובד היא רכושו הפרטי, ולמעסיק אסור לחדור אליה באמצעים טכנולוגיים, או אחרים, ולקיים מעקב על נתוני תקשורת ותוכן במסגרתה אלא בהינתן צו שיפוטי מתאים ולפיו.
סעש (תל אביב) 24960-02-19 - א.מ רכיבים נ' פנחס מולדובןתיבת דואר מעורבת היא תיבה שהמעסיק מעמיד לרשות העובד הן לצורכי עבודה והן לצרכיו הפרטיים של העובד. התיבה המעורבת והתיבה האישית הן בבעלותו של המעסיק ולהן אופי "מעורב". ניטור תיבת דואר מעורבת מותר רק בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת מכח עקרון הלגיטימיות; ורק לאחר שהמעביד נקט באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה.
סעש (תל אביב) 69292-03-18 - מאפי-פארמה בע"מ נ' קדונקה טומוב ז"לבמקרים חריגים, ככל שהמעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות כאלה ושכמותן, עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לסעד הולם מסוג צו אנטון פילר, לחיפוש ולתפישה בתיבה הפרטית של העובד, בהתאמה הנדרשת לעניין.
רע"א 2552/16 יהודה זינגר נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ; סעש (נצרת) 2684-03-16 עו"ד אפרת קוריטני נ' עו"ד מאירה צדוקעל בסיס המבחן התלת-שלבי של בית הדין הארצי לעבודה
ע"ע 41179-01-24 - ד"ר מרק פרידמן בע"מ נ' רויטל אלקנרלפני כל הצבה, וודאו כי קיימת סיבה מוצדקת
הגדירו מטרה ברורה ולגיטימית, למשל: אבטחת רכוש, מניעת גניבות, עמידה בדרישות רגולטוריות. מטרות ניהוליות-פיקוחיות בלבד אינן מספיקות.
תעדו את הסיבה בכתב לפני ההצבה. תיעוד מוקדם מחזק את הלגיטימיות ומשמש ראיה במקרה של מחלוקת.
אם הסיבה אינה לגיטימית, אל תציבו מצלמה. עובד שיתפטר בשל כך עשוי להיחשב כמפוטר ולהיות זכאי לפיצויים ולסעדים נוספים.
בחנו מידתיות, רלוונטיות והתנהלות המעביד
מיקום מדויק ורלוונטי: הציבו מצלמות רק במקומות הקשורים ישירות למטרה המוצהרת. אין להציב מצלמות בחדרי שירותים, חדרי הלבשה, חדרי הנקה, או בכל מקום שמטבעו פרטי.
בחנו חלופות פחות פוגעניות: האם ניתן להשיג את אותה מטרה בדרך שפוגעת פחות בפרטיות? (למשל: קוד כניסה, שמירה, ביקורות ידניות).
קחו בחשבון נתונים אישיים של העובד: עובדים עם צרכים מיוחדים, רגישויות רפואיות, או נסיבות אישיות רלוונטיות עשויים לחוות פגיעה גדולה יותר.
התנהלות המעביד בעת ההצבה: אופן ביצוע ההצבה הוא שיקול עצמאי שבית הדין בוחן: האם ניתנה הודעה מראש? האם הוסבר לעובדים היכן ומדוע מוצבות המצלמות? התנהלות שקופה ומכבדת תפחית את מידת הפגיעה הנתפסת.
ניטור רציף ומקיף של כלל העובדים ייחשב לרוב כפגיעה חמורה הדורשת הצדקה מיוחדת והסכמה מפורשת.
היקף ההסכמה הנדרשת תלוי במידת הפגיעה
פגיעה מינימלית (שטח ציבורי, כניסות): הודעה מוקדמת לעובדים בכתב, תוך פירוט מיקום המצלמות ומטרתן, עשויה להספיק.
פגיעה בינונית (אזורי עבודה): נדרשת הסכמה מפורשת בכתב לאחר הסבר מלא. ההסכמה תכלול: מיקום, מטרה, מי יצפה, ומשך שמירת הצילומים.
פגיעה משמעותית (ניטור ממוקד בעובד ספציפי): נדרשת הסכמה מפורשת ומודעת. שקלו לערב גורם ניטרלי או להתייעץ עם יועץ משפטי מראש.
"אזורי עבודה שהיו פתוחים לכל ואינם בגדר סביבת עבודה פרטית לעובד לא יכולה להיות ציפייה סבירה לפרטיות במקומות אלו". לעומת זאת, "לא ניתן להתקין מצלמה נסתרת או גלויה בתוך משרדו של עובד או בסביבת עבודה פרטית".
סע (חיפה) 41111-02-12 - א.ב. נ' אופטיקה הלפרין בע"מהפרת הכללים, השלכות אפשריות: עובד שיתפטר עקב הצבת מצלמות שלא כדין עשוי להיחשב כמי שפוטר ולתבוע פיצויי פיטורים ואף סעדים נוספים. בנוסף, עלולות לחול סנקציות מכוח חוק הגנת הפרטיות.
הפרטיות היא זכות יסוד. בישראל היא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. בשנת 2024 עבר החוק רפורמה רחבה במסגרת תיקון מס' 13 (התשפ"ד-2024) שהעמיקה את החובות על כל מי שאוסף מידע אישי או עושה בו שימוש. עמידה בהוראות הדין היא חובה חוקית שהפרתה עלולה לחשוף את בעל האתר לסנקציות אזרחיות ופליליות כאחד.
כיצד להתאים את האתר שלי לשינויים בחוק הגנת הפרטיות? מדריך ציות מעשי עם צ'ק ליסט ברור ←
נשמח לשמוע ממך, לענות על שאלותיך ולסייע בכל נושא משפטי.
ניתן לפנות אלינו גם בטלפון, דואל או בוואטסאפ.
מעקב ואיכון עובדים באמצעות נתוני מיקום. מה מותר למעביד ומה אסור?
השימוש בטכנולוגיות מיקום, יישומוני GPS ומערכות ניווט ברכבי חברה הפך לסטנדרט במקומות עבודה רבים. בעוד שמעסיקים מבקשים לעקוב אחר תנועת רכביהם לצורך ניהול שעות, ייעול מסלולים ובקרת ביצועים , איסוף נתוני מיקום של עובדים מהווה פגיעה מהותית בזכות לפרטיות המוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. פסיקת בתי הדין לעבודה מחייבת מעסיקים לעמוד בתנאים מחמירים של מידתיות, שקיפות וקבלת הסכמה מדעת.
משרד עורכי הדין הלפרט מאיוורם ושות' מספקת ייעוץ משפטי מקיף בסוגיות אלו. אנו מלווים מעסיקים בניסוח נוהלי רכב ומדיניות פרטיות חוקית כדי להימנע מחשיפה לתביעות, ומייצגים עובדים בבתי הדין לעבודה בתביעות פיצויים בגין מעקב סמוי או שימוש לא מידתי בנתוני המיקום שלהם.
מעקב מיקום ו-GPS ברכבי חברה: גבולות הפגיעה בפרטיות עובדים ←