הסכם הממון הוא כלי משפטי המאפשר לבני זוג להסדיר מראש את יחסי הרכוש ביניהם. החוק מתנה את תוקפו בדרישות צורניות ובאישור שיפוטי, ומבחין בינו לבין הסכם רכושי רגיל הנעשה במהלך החיים המשותפים.
מאמר זה הוא החלק הראשון בסדרה המוקדשת לעקרונות היסוד של הסכמי הממון: הגדרה ומסגרת נורמטיבית, סוגי הזוגיות וברירות המחדל, דרישות התוקף, הליך האישור, עקרונות שיפוטיים ופרשניים, חריגים ואופי הזכויות הנובעות מן ההסכם.
מהו הסכם ממון? הגדרה ומסגרת משפטית
הגדרת הסכם ממון
סעיף 1 לחוק יחסי ממון מגדיר הסכם ממון כ"הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם". זהו הסכם רכושי ייחודי, הכפוף למסגרת נורמטיבית מיוחדת - דרישת כתב, דרישת אישור ובחינת הסכמה חופשית - הנפרדת מדיני החוזים הכלליים.
חקיקה: סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
הבחנה בין הסכם ממון להסכם רכושי רגיל
לצורך סיווג הסכם בין בני זוג כהסכם ממון יש לבחון את מטרתו: האם מדובר ב"הסכם צופה פני עתיד" המגדיר את אופן איזון המשאבים בעת פרידה או מוות, או בהסכם רכושי במסגרת "הרגילה" של החיים המשותפים. רק הסכמים הצופים פני איזון משאבים הם הסכמי ממון. עסקאות והסדרים שוטפים שעורכים בני הזוג לגבי פריט זה או אחר של רכושם אינם בגדר הסכם ממון ואינם טעונים אישור.
פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
על מי חל חוק יחסי ממון: נשואים, ידועים בציבור וחסרי דת
נשואים כדמו"י או העומדים להינשא
על בני זוג נשואים כדת משה וישראל, וכן על העומדים להינשא, חל חוק יחסי ממון. הסכם הממון טעון אישור בית המשפט או בית הדין הדתי, ולפני הנישואין ניתן לאמתו גם בידי רושם הנישואין או נוטריון. באישור הסכם של עומדים להינשא על בית המשפט לוודא צפי ממשי לנישואין בפועל.
חקיקה: סעיפים 2, 2(ג)-(ג1) ו-5 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
נישואין אזרחיים בחו"ל שנרשמו במרשם האוכלוסין
בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל נרשמים כנשואים במרשם האוכלוסין מכוח "הלכת פונק-שלזינגר", שלפיה הרישום הוא סטטיסטי-ראייתי בלבד ואינו מכריע בתוקף הנישואין. לעניין הרכוש הם נחשבים נשואים, וחוק יחסי ממון - לרבות משטר איזון המשאבים - חל עליהם.
פסיקה: בג"ץ 143/62 פונק-שלזינגר נ' שר הפנים.
זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל ונרשמו במרשם
בני זוג מאותו מין שערכו טקס נישואין אזרחי בחו"ל זכאים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין, בהחלת "הלכת פונק-שלזינגר" עליהם. הרישום אינו מכיר בסטטוס נישואין חד-מיניים בישראל אלא משקף את התעודה הציבורית. לעניין הרכוש חל עליהם משטר יחסי הממון כשל בני זוג נשואים.
פסיקה: בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין.
ידועים בציבור (לרבות חד-מיניים שלא נרשמו)
חוק יחסי ממון אינו חל אלא על בני זוג נשואים. הסכם בין ידועים בציבור - לרבות זוגות חד-מיניים שלא נישאו ולא נרשמו במרשם - הוא "הסכם חיים משותפים" המצוי כולו במסגרת דיני החוזים הכלליים ואינו בגדר הסכם ממון. הסכם זה מאושר בבית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. בהיעדרו עשויה לחול "חזקת השיתוף", המקנה זכויות מיידיות ברכוש בן הזוג.
חקיקה: סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. פסיקה: ע"א 640/82 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה; ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן; בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
חסרי דת במרשם ברית הזוגיות
על בני זוג חסרי דת הרשומים במרשם ברית הזוגיות חלות הוראות חוק יחסי ממון בשינויים המחויבים. הסכם הממון ביניהם יכול שיאומת גם בידי רשם הזוגיות, ואז דינו לכל דבר ועניין, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט. יצוין כי המרשם פתוח אך ורק ל"בני זוג שהם איש ואישה" חסרי דת, ולפיכך אין כיום מסלול חוקי לרישום זוג חד-מיני במרשם זה.
חקיקה: חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.
ברירת המחדל ללא הסכם ממון
נשואים - איזון משאבים
משטר יחסי הממון החל על בני זוג נשואים בהיעדר הסכם הוא "איזון המשאבים" לפי סעיף 5 לחוק. עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסיהם, תוך קיזוז החובות והזכויות של שני בני הזוג. למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין, נכסים שקיבלו במתנה או בירושה, גמלאות בשל נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.
חקיקה: סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: ע"א 6839/19 חדד נ' פיקהולץ; בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
ידועים בציבור - חזקת השיתוף
המשטר החל על ידועים בציבור בהיעדר הסכם הוא "חזקת השיתוף" - שיתוף מלא בנכסי בני הזוג לפי הסכם משתמע ביניהם, הן בזכויות והן בחובות. בשונה מאיזון המשאבים המגובש בפקיעת הקשר, חזקת השיתוף מקנה זכויות מיידיות במהלך הקשר עצמו. לפיכך הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור חיוני לשלילת תחולת החזקה ולעיצוב משטר רכושי מוסכם.
פסיקה: ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן; בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
דרישות התוקף של הסכם ממון: כתב, אישור והסכמה חופשית
דרישת הכתב
הסכם ממון ושינויו יהיו בכתב. דרישת הכתב היא תנאי מהותי-קונסטיטוטיבי לתקפותו של הסכם הממון, וללא עמידה בה הסכם הממון בטל מעיקרו.
חקיקה: סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
דרישת האישור
הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך. הסכם ממון נדרש לעמוד בשתי דרישות ייחודיות: דרישת צורה (הסכם בכתב) ודרישה לאישור בית המשפט. ללא אישור זה הסכם הממון חסר תוקף.
חקיקה: סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
הסכמה חופשית ומודעת
האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. מאחר שהסכם ממון טומן בחובו חשש מובנה לקיפוח זכויותיו של אחד מבני הזוג, נועדה הדרישה להגן על בן הזוג שמוותר על זכויות המוענקות לו בהסדר הדיספוזיטיבי, מפני השפעה בלתי הוגנת.
חקיקה: סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
חופש החוזים מול קוגנטיות החוק
בני הזוג חופשיים לעצב את משטר הרכוש ביניהם כרצונם - זהו עקרון חופש החוזים. ואולם חופש זה כפוף לסייגים קוגנטיים: דרישות הצורה והאישור אינן ניתנות לוויתור; נושאים שאינם בני הסכמה (מזונות קטינים, משמורת, אפוטרופסות) נשארים מחוץ לגבולות ההסכם; ותניות הנוגדות תקנת הציבור או הוראות אחרות שאינן דיספוזיטיביות בטלות.
חקיקה: סעיפים 1-2 לחוק יחסי ממון; סעיפים 24 ו-30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
כיצד מאשרים הסכם ממון? הליך, סמכות ועלויות
הגורמים המוסמכים
לאישור הסכם ממון הם בית המשפט לעניני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין, וכן הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976. לאחר הנישואין, האישור נתון אך ורק לבית המשפט לעניני משפחה או לבית הדין הדתי המוסמך.
פסיקה: סעיף 2(א), 2(ג), 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל"ג-1973: .
אופי הפעולה - טכנית ולא שיפוטית
אישור הסכם הממון הוא פעולה משפטית-טכנית שלא באה בגדר "פסק דין". הגורם המאשר אינו מכריע במחלוקת ואינו בודק את תוכן ההסכם, אלא מאשרו לאחר שנוכח שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו. האישור ייעשה בלשכת השופט במעמד שני בני הזוג.
חקיקה: תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני זוג), תשל"ד-1973. פסיקה: בג"ץ 473/24 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים.
תחולה כלפי צדדים שלישיים
אישור הסכם הממון אינו מעניק להסכם מעמד של פומביות, כדוגמת מרשם המקרקעין. הסכם הממון נשאר פרטי בין הצדדים ואינו מחייב צדדים שלישיים שלא נדרשו לו.
פסיקה: ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר.
אימות לפני הנישואין
הסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול שיאומת בידי רושם הנישואין במקום אישור בית המשפט, או בידי נוטריון, ובלבד שהגורם המאמת נוכח שבני הזוג עשו את הסכם הממון בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. שכר הנוטריון לאימות הסכם ממון הוא 435 ש"ח, ולכל אימות נוסף של עותקים - 72 ש"ח.
חקיקה: סעיפים 2(ג)-(ג1) לחוק יחסי ממון; סעיף 7(11) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976.
מה בודק בית המשפט בעת אישור הסכם ממון?
עקרון הזהירות המוגברת באישור
באישור הסכם ממון על הערכאה השיפוטית מוטלת חובת בחינה אקטיבית, מעבר לבדיקה הפורמלית של אישור הסכם רגיל. דווקא משום שהסכם ממון טומן בחובו חשש מובנה לקיפוח, על השופט להסביר באופן ברור את משמעות ההסכם, לברר את מודעות הצדדים לתוצאותיו, ולתעד את הבירור בפרוטוקול. אישור פורמלי כ"חותמת גומי", ללא בחינה מהותית של הבנת הצדדים, עלול לאיין את ההסכם בדיעבד.
חקיקה: סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון. פסיקה: בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית; דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
דרישת בקשה משותפת והתייצבות שני בני הזוג
תקנות סדרי הדין מחייבות שבני הזוג יגישו במשותף את הבקשה לאישור ויתייצבו יחד בלשכת השופט. אישור על פי בקשה חד-צדדית, או בהיעדרו של אחד מבני הזוג, אינו תקף. דרישה צורנית-מהותית זו ייחודית להסכם ממון, ונועדה להבטיח בירור עצמאי של רצונם וחופש בחירתם של שני הצדדים.
חקיקה: תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני זוג), תשל"ד-1973; סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון. פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
דרישת ייצוג עצמאי וייעוץ נפרד
דרישת ייצוג עצמאי לכל אחד מבני הזוג אינה מעוגנת ככלל קוגנטי בחוק, אך מוכרת בפסיקה כאינדיקציה מהותית להסכמה חופשית. ייצוג משותף של שני בני הזוג על ידי אותו עורך דין, או היעדר ייצוג של אחד מהם, מעלה חזקה ראייתית לקיפוח ועלול לבסס עילת ביטול. הניסוח הראוי כולל הצהרה מפורשת בפרוטוקול האישור כי כל צד היה מיוצג בנפרד או ויתר על ייצוג בהבנה ומודעות.
פסיקה: בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית.
עקרון התיעוד המהותי
לא די בחתימה ובאישור פורמלי; נדרש פרוטוקול שיפוטי המתעד את ההסבר שניתן לבני הזוג, את הבנתם את ההסכם, ואת הסכמתם החופשית. פרוטוקול חסר - שאינו מציין כי ההסכם הוסבר ולא נערך בו בירור של ההסכמה - עלול לאיין את האישור. עקרון התיעוד המהותי הוא ייחודי להסכם ממון ואינו חל בחוזים אחרים.
חקיקה: תקנות סדרי דין (אישור הסכם ממון בין בני זוג), תשל"ד-1973. פסיקה: בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית.
תוקף הסכם הממון: פרשנות, ביטול ותום לב
רטרואקטיביות תוקף האישור
פסיקה עקבית קבעה כי האישור השיפוטי מקנה להסכם הממון תוקף מיום חתימתו ולא מיום האישור. לעיקרון זה השלכות מכריעות: הוא משמר זכויות שנצברו או נשללו מאז החתימה, מגן על ההסכם מפני שינויים בנכסים בין החתימה לאישור, ומספק עוגן ראייתי לסיווג נכסים בעת סכסוכים עתידיים. עיקרון זה אף "מרפא" פגמים שנפלו טרם האישור.
פסיקה: ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר; בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
חזקת תקפותו של הסכם שאושר
הסכם ממון שאושר נהנה מחזקת תקפות מוגברת. הטוען לבטלותו נושא "נטל כבד לשכנע, מטעמים כבדי משקל", נטל גבוה במידה ניכרת מנטל הביטול של חוזה רגיל. עיקרון זה מקנה להסכם יציבות משפטית גבוהה ומגן עליו מפני תקיפות מאוחרות, אך אינו חוסם ביטול בעילות כפייה, עושק, טעות והטעיה כשהוכחו כדבעי.
חקיקה: סעיפים 14-18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית; ע"א 169/83 שי נ' שי.
עקרון הפרשנות התכליתית
פרשנות הסכם ממון אינה כפרשנות חוזה רגיל. יש לבחון את תכלית ההסכם - הגנה רכושית, הסדרה צופה פני עתיד, יציבות וודאות - ולא רק את לשונו הצרה. במקרים של אי-בהירות יבכר בית המשפט את הפרשנות המקיימת את ההסכם על פני זו המביאה לבטלותו. כך נשמרים יציבות ההסכם ועקרון ההגנה על הסתמכות הצדדים.
חקיקה: סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. פסיקה: בע"מ 1811/20 פלוני נ' פלונית.
עקרון תום הלב בכריתה וביישום ההסכם
דרישת תום הלב חלה על כל שלבי חיי ההסכם: על המשא ומתן הקודם לכריתתו, על הליך האישור, ועל פרשנותו ואכיפתו לאחר מכן. בשלב הכריתה היא מחייבת גילוי מלא של נכסים, חובות והכנסות; הסתרה מהותית עלולה לבסס עילת ביטול. בשלב היישום היא חוסמת ניצול לרעה של הוראות ההסכם ופעולות הסותרות את רוחו.
חקיקה: סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. פסיקה: בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול; בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
תקנת הציבור כמגבלה על תוכן ההסכם
הסכם ממון, ככל חוזה, בטל אם תוכנו או תכליתו נוגדים תקנת הציבור. תניות "אשם" המתנות זכויות רכושיות בהתנהגות אישית, תניות הפוגעות בכבוד האדם או בחירויות יסוד, תניות הכובלות גישה לערכאות, ותניות הפוגעות בקטינים יבוטלו מכוח עיקרון זה. עיקרון זה שונה מהגנת הצד החלש: הוא נועד להגן על ערכי החברה ולא רק על מי מבני הזוג.
חקיקה: סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. פסיקה: דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים; בג"ץ 8928/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול.
הסכם ממון לידועים בציבור שנישאו: כיצד שומרים על הרציפות?
הוראה מפורשת לתחולה עתידית
בית המשפט העליון קבע כי הסכם רכושי בין בני זוג ידועים בציבור, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, וכולל הוראה מפורשת כי האמור בו יוסיף לחייב את בני הזוג גם אם יבחרו להינשא בעתיד - לא יידרש להליך אישור נוסף ככל שבני הזוג מימשו את רצונם ונישאו בהמשך. ההסכם פועל בשני אופנים: כהסכם רכושי לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה בשלב היותם ידועים בציבור, וכהסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בעת הנישואין.
חקיקה: סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995; סעיף 2 לחוק יחסי ממון. פסיקה: בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
ניסוח הוראת הרציפות
הניסוח הראוי כולל סעיף מפורש המבהיר כי בני הזוג מבינים את הנפקויות המשפטיות של הסכם המגלם רצף בין מעמד הידועים בציבור למעמד הנשואים, וכי הוראות ההסכם יחייבו אותם גם לאחר הנישואין ללא צורך באישור נוסף לפי חוק יחסי ממון. בהיעדר הוראה כזו עלול ההסכם המקורי לאבד תוקף בעת הנישואין, ובני הזוג ייאלצו לאשר הסכם ממון חדש.
חקיקה: סעיפים 2 ו-15 לחוק יחסי ממון. פסיקה: בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
תוקף הסכם ממון ללא אישור בית משפט
הכלל - הסכם שלא אושר חסר תוקף
אישור בית המשפט מהווה תנאי לתוקפו של הסכם ממון, ו"הסכם כזה שלא הובא לאישורו של בית המשפט הינו, ככלל, חסר תוקף". הכלל חל הן על ההסכם המקורי הן על כל שינוי בו.
פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
החריג - מניעות מכוח התנהגות
בנסיבות מסוימות יינתן תוקף להסכם ממון שלא אושר: בן זוג שפעל בהתאם להסכם הממון במשך פרק זמן ניכר יהיה מנוע מלטעון בדיעבד שהסכם הממון חסר תוקף. המניעות אינה מקנה תוקף אוטומטי להסכם, אלא חוסמת את הצד שפעל לפי ההסכם מלכפור בו.
פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני.
מעמד הסכם ממון מול נושים ועיקולים
זכות אובליגטורית, לא קניינית
זכות הנובעת מהסכם ממון "איננה בגדר זכות קניין היפה כלפי כולי עלמא. מדובר בזכות אובליגטורית" המחייבת את הצד שכנגד בלבד, ואינה יוצרת בעלות ממשית בנכס. נפקות החלוקה מתבטאת בעיקר בתחרות מול צדדים שלישיים ובאופן רישום הזכויות.
פסיקה: ע"א 7669/18 פלונית נ' פלוני.
תחרות זכויות מול נושים
בתחרות שבין נושה מעקל לבין רוכש בעל זכויות מעין-קנייניות שהועברו מתוקף הסכם מחייב שנעשה בתום לב, ידו של הרוכש על העליונה, והסכם הממון גובר על העיקול שהוטל לאחר מכן. ההגנה מותנית בתום לב ובהיעדר הוכחה להברחת נכסים.
פסיקה: ע"א 1629/11 מאיר יצחקי נ' סמדר וכטר.
ההבדל בין הסכם ממון לבין הסכם חיים משותפים
ההבדל המהותי - תחולת החוק
הסכם ממון חל על נשואים בלבד ומחייב אישור מיוחד לפי חוק יחסי ממון, בעוד הסכם חיים משותפים חל על ידועים בציבור במסגרת דיני החוזים הכלליים ומאושר מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה. שני סוגי ההסכמים דורשים הסכמה חופשית ומודעת.
חקיקה: סעיף 1 לחוק יחסי ממון; סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. פסיקה: ע"א 640/82 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה; בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
עוצמת ההגנה המשפטית
הסכם ממון מספק הגנה משפטית חזקה יותר: דרישות אישור מחמירות, הגנה מפני קיפוח זכויות של אחד מבני הזוג, ויציבות משפטית גבוהה יותר. הסכם חיים משותפים גמיש יותר אך כפוף לדיני חוזים כלליים ומציע פחות הגנה מפני השפעה בלתי הוגנת. עם זאת, ניתן ליצור "הסכם משולב" המשמר את תוקפו של הסכם הידועים בציבור גם לאחר הנישואין.
פסיקה: בע"מ 8063/14 פלמונית נ' פלמוני; בע"מ 48399-09-24 פלוני נ' פלונית.
עלויות אישור הסכם ממון (אגרות ללא שכ"ט עו"ד)
כדי שלהסכם יהיה תוקף משפטי מחייב, חובה לאשר אותו. העלות קבועה ונקבעת על ידי המדינה:
אישור בפני נוטריון (לפני הנישואין בלבד)
התעריף הנוטריוני קבוע בחוק ומעודכן מדי שנה על ידי משרד המשפטים. עבור אישור הסכם ממון, העלות היא כ-450 ש"ח עד 500 ש"ח (בתוספת מע"מ) לעותק הראשון, וכ-70 ש"ח לכל עותק נוסף.
אישור בבית המשפט לענייני משפחה
אישור הסכם בין בני זוג שנובע מהקשר בין בני הזוג, כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור - 536 ש"ח (2026).
אגרת פתיחת תיק בבית הדין הרבני
326 ש"ח נכון לחודש יוני 2026. חובה אם כבר נשואים, ואופציונלי לפני הנישואין.
סיכום
הסכם הממון הוא מסמך משפטי מורכב הכפוף למסגרת נורמטיבית ייחודית. תוקפו מותנה בכתב ובאישור שיפוטי - שניהם הכרחיים - ובלעדיהם ההסכם בטל מעיקרו. המשטר הרכושי ברירת המחדל לנשואים הוא איזון משאבים, ולידועים בציבור - חזקת השיתוף.
עקרונות היסוד כוללים: הסכמה חופשית ומודעת, זהירות מוגברת בהליך האישור, תיעוד מהותי בפרוטוקול, ייצוג עצמאי וחובת תום לב לאורך כל שלבי ההסכם. הזכויות הנובעות מן ההסכם הן אובליגטוריות ולא קנייניות, ומחייבות את הצד שכנגד בלבד.
להרחבה על ניסוח הסכם הממון, הסעיפים הנפוצים ומלכודות נפוצות, ראו הסכם ממון - חלק ב'.
הסכם ממון מנוסח נכון הוא אחת ההחלטות הרכושיות החשובות שבני זוג יכולים לקבל לפני נישואיהם או במהלכם. ניסוח רשלני, פגם בהליך האישור או היעדר ייצוג משפטי עצמאי עלולים לאיין את ההסכם כולו ברגע הקריטי ביותר. משרד הלפרט מאיוורם ושות' המתמחה בדיני משפחה בשמרת בין עכו לנהריה , מלווה בני זוג בניסוח, בחינה ואישור הסכמי ממון תוך מתן ייעוץ מותאם אישית לנסיבות הייחודיות של כל לקוח. צרו איתנו קשר לייעוץ ראשוני.