חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9)

השינויים העיקריים בתיקון

השינוי המרכזי והמהותי ביותר הוא פיצול "ריבית הפיגורים" המסורתית והפרדתה לשני רכיבים נפרדים: ריבית בסיס ודמי פיגורים. הפיצול נעשה בשל התכליות השונות של כל רכיב - ריבית הבסיס משמשת כפיצוי על אובדן השימוש בכסף, בעוד דמי הפיגורים מהווים תמריץ לחייב לפרוע את חובו במועד.

שינוי משמעותי נוסף הוא ביטול מנגנון "ריבית דריבית" על דמי פיגורים, צעד שמקל משמעותית על חייבים ומונע הצטברות אקספוננציאלית של החוב. כמו כן, שונתה הגדרת "מועד הפרעון" כך שבמקום "המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר", ייחשב כעת "המועד האחרון שנקבע לתשלום סכום כסף, ואם לא נקבע מועד כאמור - 30 ימים מיום ההחלטה בדבר חובת תשלום הסכום האמור".

ריבית הבסיס - המצב החדש

תקופת ריבית הבסיס נמשכת ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום. לגבי הוצאות ושכר טרחה, הריבית נספרת ממועד מתן ההחלטה ועד מועד התשלום. הערכאה השיפוטית רשאית לקבוע מועד מוקדם יותר, אך לא לפני מועד היווצרות העילה או מועד תשלום ההוצאה.

הריבית השקלית נקבעה כברירת מחדל, אך הערכאה השיפוטית רשאית לבחור באפשרויות נוספות: הפרשי הצמדה בלבד, ריבית צמודה והפרשי הצמדה, שיעור ריבית שונה במונחים שנתיים, או הצמדה למדד אחר. אם הערכאה בוחרת באפשרות שאינה ריבית שקלית, עליה לפרט את הטעמים להצדקת הבחירה.

חידוש חשוב: אם הרשות השיפוטית פסקה "ריבית" ללא ציון סוג או שיעור, או השתמשה במונח "ריבית והצמדה", ייחשב הדבר כפסיקת ריבית שקלית. הריבית השקלית והריבית הצמודה מתווספות לחוב באופן יומי, ומדי שנה הריבית מצטרפת לחוב.

דמי פיגורים - המנגנון החדש

דמי הפיגורים מחליפים את ריבית הפיגורים הישנה ופועלים באופן שונה מהותית. תקופת דמי הפיגורים נמשכת ממועד הפירעון ועד מועד התשלום בפועל, והחל ממועד הפירעון מתווספים לחוב גם ריבית שקלית וגם דמי פיגורים.

השינוי המשמעותי הוא שדמי הפיגורים מתווספים לחוב רק כל שלושה חודשים עבור תקופה מלאה, להבדיל מריבית הפיגורים הישנה שחושבה באופן יומי. דמי הפיגורים מחושבים באופן יחסי לריבית הבסיס ולא כתוספת - מחצית הריבית השקלית בתוספת 2% או 6%. חשוב לציין שדמי הפיגורים אינם מצטרפים לקרן העדכנית.

לרשות השיפוטית ניתנה סמכות להפחית את שיעור דמי הפיגורים או לבטלם מטעמים מיוחדים. כמו כן, דמי פיגורים לא יחולו אם כך נקבע בהסכם או בחיקוק.

השפעת התיקון על חוק ההוצאה לפועל

התיקון משנה באופן מהותי את אופן הטיפול בחובות בהוצאה לפועל. בפתיחת תיק חדש, ספירת שלושת החודשים להוספת דמי פיגורים מתחילה ממועד הפירעון לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. אם בית המשפט קבע חובת המצאה לצדדים, הספירה תחל מיום המצאת פסק הדין או מיום מסירת האזהרה בהוצאה לפועל, לפי המוקדם.

במקרה של שיהוי - כאשר חלפה שנה מיום שניתן לפתוח את התיק בהוצאה לפועל - על תקופת השיהוי תחול ריבית שקלית בלבד או ריבית בסיס אחרת כפי שקבע בית המשפט. הוספת דמי פיגורים במקרה כזה תחל רק מיום פתיחת התיק בהוצאה לפועל (אם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים) או ממועד מסירת האזהרה (אם לא הומצא או לא ניתן במעמדו).

הסדר חדש לחייב משלם

ההסדר הישן של הנחה של 25% בריבית פיגורים לחייב משלם בוטל, ובמקומו נקבע הסדר אוטומטי מהפכני. חייב שעומד בתנאים הבאים לא ייווספו לחובו דמי פיגורים כלל:
שילם במהלך שלושת החודשים שלפני היווספות דמי פיגורים סכום השווה לשלוש פעמים צו התשלומים החודשי.
התשלומים בוצעו במערכת ההוצאה לפועל או דווחו על ידי הזוכה או לחלופין - החייב הגיש אסמכתא המעידה על תשלום והרשם אישר את הקטנת החוב.
בחוב שאינו מתנהל לפי חוק פסיקת ריבית, החוב יוקטן בסכום השווה ל-25% מהריבית שהתווספה לחוב עבור אותו רבעון או בסכום השווה לדמי הפיגורים שהיו מתווספים לחוב לו היו חלות הוראות חוק פסיקת ריבית, לפי הגבוה.

סמכויות חדשות לרשם ההוצאה לפועל

סעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל מעניק לרשם סמכות רחבה: "רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב ולאחר שנתן לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו, להפחית את תוספת הריביות ודמי הפיגורים הנצברים בתיק ההוצאה לפועל". חשוב לציין שריבית הבסיס וריבית לפי סעיף 2(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה לא יופחתו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סמכות זו מאפשרת לרשם גמישות רבה יותר בניהול תיקים ובמציאת פתרונות שיובילו לסגירת חובות, תוך איזון בין זכויות הזוכה לבין יכולתו של החייב לעמוד בתשלומים.

שינויים בסדר זקיפת תשלומים

סדר הזקיפה הבסיסי נותר: אגרות, הוצאות, שכר טרחה, חוב עיקרי. אולם נקבע חריג חשוב - אם החוב מתנהל בריבית גבוהה מזו הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, סדר הזקיפה יהיה הפוך: חוב עיקרי, אגרות, הוצאות, שכר טרחה. בתיק עם מספר חיובים בריביות גבוהות, הזקיפה תהיה לפי גובה הריבית - הגבוהה ביותר תיפרע ראשונה.

בתוך הקרן עצמה, סדר הזקיפה הוא תחילה לריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה, ואם כלל החוב כולל גם דמי פיגורים, ייזקפו הכספים לדמי הפיגורים ולרכיבי החוב האחרים בהתאם לחלקם היחסי בחוב.

שטרות ותביעות על סכום קצוב

בשטרות ותביעות על סכום קצוב נקבע הסדר מיוחד: ממועד הפירעון ועד המועד האחרון להגשת התנגדות תחול ריבית שקלית בלבד. מהמועד האחרון להגשת התנגדות ועד התשלום בפועל יתווספו גם ריבית שקלית וגם דמי פיגורים. חריג לכלל זה הוא כאשר נקבעה ריבית אחרת בהסכם או בחיקוק.

תיקים בהוצל"פ שאינם כפופים לתיקון

תיקים שנפתחו בגין חוזים עם הוראות ריבית מפורשות או הסכמים מסחריים עם תנאי ריבית ספציפיים
חובות הכפופים לחוקים הקובעים ריבית ספציפית (למשל חוק הבנקאות) וחוקי מס מיוחדים