מי יורש כאשר אין צוואה?

מי יורש כאשר אין צוואה?

מה המסגרת הנורמטיבית?

• היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה, והירושה היא על פי דין אלא במידה שהיא על פי צוואה.
• במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

מה הן זכויות הירושה של בן או בת הזוג ?

הבסיס ששייך לבן הזוג תמיד:
בן או בת הזוג מקבלים לכאורה באופן אוטומטי, את הרכב המשפחתי ואת כל הציוד השייך למשק הבית המשותף (רהיטים, מכשירי חשמל וכו'). חלוקת שאר הירושה (כסף, נדל"ן וכו') מתבצעת כך:

המצב הנפוץ (שיש ילדים או הורים):
אם לנפטר יש ילדים (או נכדים), או שהוריו בחיים – בן הזוג יורש חצי (50%) מכל שאר הרכוש.

מצב בו יש רק אחים או סבים וסבתות (ללא ילדים או הורים):
אם לנפטר אין ילדים ואין הורים בחיים, אבל יש לו אחים (או אחיינים) או סבים וסבתות – בן הזוג יורש שני שלישים משאר הרכוש.
הטבה מיוחדת לגבי דירת המגורים במצב כזה: אם בני הזוג היו נשואים לפחות 3 שנים ברצף לפני הפטירה, וגרו יחד בדירה שרשומה (כולה או חלקה) על שם הנפטר – בן הזוג יורש את כל החלק של הנפטר בדירה, ובנוסף יקבל שני שלישים מכל שאר הרכוש הנותר.

מצב בו אין קרובי משפחה קרובים כלל:
אם לנפטר אין בכלל ילדים, נכדים, הורים, אחים או סבים וסבתות – בן או בת הזוג יורשים את כל הירושה במלואה (100%).

ענייני כתובה והסכמי ממון:

• אם אלמנה דורשת לקבל את הכסף שמגיע לה על פי הכתובה, הסכום הזה יקוזז (יופחת) מתוך החלק שהיא מקבלת בירושה (אי אפשר לקבל גם את הכתובה וגם את מלוא החלק בירושה, אלא אם הכתובה נמוכה מסכום הירושה).
• לעומת זאת, כל רכוש או כסף שמגיע לבן הזוג מתוקף הסכם ממון (או מתוקף חוק יחסי ממון המקנה חצי מהרכוש המשותף) – שייך לו בזכות, ולא יקוזז מהחלק שלו בירושה.

מה סדר עדיפות בין קרובי המוריש?

• אם קיימים ילדי המוריש, הם קודמים להוריו.
• אם קיימים הורי המוריש ואין ילדים, ההורים קודמים להורי-ההורים.
• אם יש ילדים אחדים ולא נקבעו חלקים, הם חולקים בעזבון בשווה.

מהם המצבים המיוחדים?

• אם יורש הסתלק מחלקו לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו עובר לאותו מוטב.
• אם יורש הסתלק שלא לטובת אחד מאלה, חלקו מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם.
• אם המוריש אומץ כדין, יורש המאומץ את מאמצו כאילו היה ילדו, וגם צאצאיו יורשים אותו.
• אם המאמץ נפטר, הוא יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
• אם אין יורש כלל לפי סעיפים 10 עד 16, יורשת המדינה כיורשת על פי דין.

הסתלקות והשלכות מס

• אם יורש הסתלק מחלקו, אין ההסתלקות מהווה מכירה או אירוע מס.
• אם ילד מסתלק לטובת ההורה שנותר בחיים, הדבר מותר משום שאותו הורה הוא בן-זוגו של המוריש.

הגבלות חשובות

• אם נעשה הסכם בדבר ירושה עתידה בחיי המוריש, ההסכם בטל.
• אם ניתנה מתנה שתוקנה למקבל רק לאחר מות הנותן, אין היא בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה.

אחריות לחובות העיזבון

• אם נותרו חובות, היורשים אחראים להם עד לחלוקה אך ורק מנכסי העיזבון ולא מכיסם הפרטי.
• אם העיזבון כבר חולק והנושים הוזמנו והחובות הידועים סולקו, אחראי כל יורש רק עד שווי מה שקיבל.
• אם יורש העלים נכסים או חובות, הוא עלול לשאת באחריות מורחבת.

ידועים בציבור, אחים למחצה וילדים מאומצים

מהי המסגרת הנורמטיבית?

• לצד הסדר הירושה של בן-זוג נשוי מכוח סעיף 10, נקבע בסעיף 55 הסדר מקביל לבני זוג שאינם נשואים.
• אם איש ואישה חיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ובשעת מות אחד מהם אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו ציווה לו המוריש את שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים.

ידוע/ה בציבור לעניין ירושה?

• אם בני זוג חיים חיי משפחה ומנהלים משק בית משותף, אינם נשואים, ואף אחד מהם אינו נשוי לאחר, הנשאר בחיים יורש כאילו היו נשואים .
• אם קיימת צוואה עם הוראה אחרת, הצוואה גוברת על הסדר .
• אם אחד מהם נשוי לאדם אחר בשעת המוות, אין זכות ירושה כידוע/ה בציבור .
• אם לא הוכחו חיי משפחה ומשק בית משותף, אין זכות ירושה כידוע/ה בציבור.

מהם מבחני הפסיקה לקיום "חיי משפחה"?

• אם נבחן היסוד של "חיי משפחה", הכוונה היא ליחסי חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות וקשירת גורל זה בזו בחיים משותפים.
• אם נבחן היסוד של "משק בית משותף", אין הכוונה למשק בית מתוך צורך אישי או כדאיות כלכלית, אלא כפועל יוצא מטיב חיי המשפחה המשותפים.
• אם נדרשת הכרעה בקיום התנאים, השאלה נבחנת לפי קריטריונים סובייקטיביים. כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים וכל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.

ילדים מנישואים שונים (אחים למחצה)?

• אין הבחנה בין אח מלא לאח למחצה. ילדים מנישואים שונים יורשים יחד, הם חולקים שווה בשווה. בין שנולדו מנישואים קודמים, מאוחרים או מחוץ לנישואים.
• אם הורי המוריש נפטרו לפניו והשאירו ילדים משני הורים שונים, כל ילד יורש רק את חלק ההורה המשותף לו ולמוריש.
• אם משווים אח מלא לאח למחצה בירושת צאצאי ההורים, האח המלא מקבל חלק גדול יותר מכוח שני ההורים.

עיגון חקיקתי

• אם יורשים אחי המוריש (רק בהיעדר ילדים, צאצאים והורים), הם מתחלקים בשווה, והדין אינו מבחין בין אח מלא לאח למחצה לעניין החלוקה.

מהו עיקרון הייצוג, ילד שהורהו נפטר לפני המוריש?

• אם יורש מיועד נפטר לפני המוריש, ילדיו (נכדי המוריש) יורשים במקומו.הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים. לא הותיר צאצאים, חלקו מתפצל בין שאר היורשים.
• אם היורש שנפטר הותיר צוואה לטובת אחר, הצוואה אינה גורעת מזכות ילדיו כחליפים.
• אם הצאצאים יורשים מכוח עיקרון הייצוג, הם חולקים ביניהם בשווה את חלק אביהם או אמם.

ילדים שלא אומצו פורמלית ("ילדים חורגים")?

• אם ילד חורג גדל עם המוריש אך לא אומץ כדין, אין לו זכות ירושה על פי דין.
• אם קיימים יחסים קרובים ולבביים בלבד, אין הם מקנים מעמד יורש.
• אם נעשה אימוץ פורמלי כדין, קמה זכות ירושה מלאה.

מהי פרשנות מהותית של "בן זוג" נשוי?

• אם בן-זוג נשוי פורמלית אך מנהל זוגיות עם אחר שנים לפני הפטירה, הוא עשוי לאבד זכות ירושה בפרשנות מהותית.
• אם הוכח ניתוק מוחלט מהמוריש וקיום תא משפחתי חדש, בית המשפט עשוי לשלול את מעמד "בן הזוג".

ירושת משק חקלאי ודירת מגורים

המסגרת הנורמטיבית?

• אם משק חקלאי הוא יחידה שחלוקתה תפגע בכושר קיומה כמשק העשוי לפרנס משפחה חקלאית, הוא יימסר ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
• אם אין הסכמה בין היורשים, בית המשפט יחליט לפי הנסיבות.
• אם שני יורשים או יותר מסוגלים, ובהם בן-זוגו של המוריש, בן-הזוג עדיף על יורשים אחרים.
• אם יורש עבד במשק בחיי המוריש או השקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה, הדבר יובא בחשבון בקביעת הפיצוי.

מהם הכללים לגבי משק חקלאי?

• אם יורש אחד מוכן ומסוגל לקיים את המשק, המשק נמסר לו בכפוף לפיצוי יתר היורשים.
• אם בן-זוג ויורש אחר שניהם מוכנים ומסוגלים, בן-הזוג עדיף לפי סעיף 114(ג).
• אם יורש עבד במשק בחיי המוריש ללא תמורה, הדבר מובא בחשבון בקביעת הפיצוי.
• אם אין הסכמה בין היורשים, בית המשפט מכריע לפי הנסיבות.
• אם אף יורש אינו מסוגל לפצות את האחרים, ימונה כונס נכסים למכירה בשוק החופשי.

מה הם מבחני "מוכן ומסוגל" בפסיקה?

• אם נבחנת המוכנות והמסוגלות, מדובר במוכנות סובייקטיבית ובמסוגלות אובייקטיבית לקיים את המשק ולפצות את היורשים.
• אם נדרשים מבחני עזר, אלה כוללים עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים, המשכיות המשק ומניעת הזנחתו, מגורים במשק וכוונה להמשיך להתגורר בו, וקבלה לחברות באגודה.
• אם יורש עוסק בחקלאות ומתגורר במשק, יש לו יתרון מובהק בהכרעה.
• אם יורש מסוגל לפצות כספית את האחרים, זהו גורם מכריע — "הבן המסוגל לפצות".
• אם אף יורש אינו מתגורר במשק ואין פעילות חקלאית, שיקולי תום לב, יושר וצדק יכריעו.
• אם שני יורשים ללא יתרון מובהק זה על זה, בית המשפט יפעיל שיקול דעת שיפוטי רחב.

מהו משק חקלאי שאינו פעיל ומשפחות מורכבות?

• אם המשק אינו פעיל חקלאית שנים רבות, מבחני העזר הקלאסיים מאבדים מחשיבותם.
• אם אף יורש אינו מתגורר ביישוב חקלאי, שיקולי תום לב ויושר יכריעו.
• אם היורשים מתייחסים למשק כנכס נדל"ני בלבד, רואים את הזכויות כנכס נדל"ני בעל ערך כלכלי ולא כמשק חקלאי כמשמעותו בדין.
• אם אין יתרון מובהק לאף יורש, יש מקום להפעלת שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים הפנים-משפחתית.

מה הם הכללים והמגבלות בהעברת משק בצוואה?

• אם בר-רשות קבע בצוואה זוכה אחד במשק, הזוכה על פי צוואה עדיף על פני כל היורשים על פי דין.
• אם הצוואה מפצלת את המשק בין מספר יורשים, הדבר אינו אפשרי; ניתן להעביר בצוואה רק לבעל זכות אחד במלוא הזכויות ובכפוף להעדר פגיעה בבן הזוג.
• אם הוראות הצוואה סותרות את הסכם המשבצת, הוראות ההסכם המשולש גוברות, שכן אין אדם יכול להוריש יותר ממה שיש לו.
• אם הצוואה עולה בקנה אחד עם הסכם המשבצת, יש לקיים את רצון המוריש כפי שהוא משתקף בצוואתו.

כיצד מחשבים את הפיצוי ליורשים האחרים?

• אם נקבע שווי המשק לצורך פיצוי, העברת זכויות לפי סעיף 114 אינה אירוע מס, ולכן אין להטיל על היורש המקבל חבות פיצוי לפי שווי הכולל את המיסוי הכרוך בהורשה.
• אם נקבע "שווי נטו", פסיקה צודקת צריכה להעמיד את היורשים המפוצים עם הסכומים שהיו מקבלים במכירת הנחלה לצד ג', לאחר תשלום המיסים והתשלומים הנדרשים.
• אם יורש לא עמד בתשלום הפיצוי במועד, ימונה כונס נכסים למכירת המשק בשוק החופשי.

זכות הקדימה בדירת מגורים בין יורשים?

• אם דירת מגורים עברה בירושה למספר יורשים, לכל יורש זכות קדימה בשנתיים הראשונות.
• אם יורש מבקש למכור חלקו לצד שלישי, חובה להציעו תחילה ליתר היורשים.
• אם בן-זוג ויורש אחר מחזיקים בדירה משותפת, בן-הזוג אינו רשאי להעביר חלקו בדירת המגורים המשותפת לאחר אלא אם הציעו תחילה לבן-זוגו.
• אם לא נרשמה זכות קדימה תוך שנתיים, פוקעת זכות הקדימה של אותו יורש.

הסכמים פנים-משפחתיים?

• אם קיים הסכם פנים-משפחתי מוכח, בית המשפט יכבד את ההסכמה הפנימית.
• אם ההסכם הפנימי אינו מתועד כראוי, יש לפרש את אומד דעת הצדדים מתוך החוזה או הנסיבות, וללמוד את כוונתם מן העדויות והראיות.
• אם הוכחה הסכמה פנים-משפחתית לוויתור על פיצוי, ההסכמה מהווה הסכמה לפי עקרונות סעיף 114 ואין זכות לפיצוי.

מיסוי בירושת נדל"ן: מה פטור ומה חייב?

המסגרת הנורמטיבית?

• אם משק חקלאי הוא יחידה שחלוקתה תפגע בכושר קיומה, הוא יימסר ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון; באין הסכמה יחליט בית המשפט לפי הנסיבות, ובן-זוג עדיף על יורשים אחרים.

מה מס השבח בהעברה מכוח סעיף 114?

• אם ההעברה היא מכוח סעיף 114 בלבד, אין זה אירוע מס, שכן הורשה אינה מכירה.
• אם הפיצוי משולם מכספי העזבון, אין חבות מס, שכן זו חלוקה ראשונה של העיזבון.
• אם הפיצוי משולם מכיסו הפרטי של היורש, קם אירוע מס יחסי רק על החלק שמעבר לחלקו בעיזבון.
• אם יורש מעביר זכותו ליורש אחר תמורת כסף שאינו מהעזבון, יראוהו כמי שמכר את זכותו, והוא חייב במס שבח.

מה מס השבח בהעברה מכוח הסכם בין יורשים?

• אם זהו הסכם חלוקת עיזבון ראשון בין יורשים, הוא פטור ממס כחלוקה ראשונה.
• אם ההסכם נחתם לאחר חלוקה ראשונה שכבר בוצעה, הוא חייב במס שבח ואינו חלוקה ראשונה.
• אם יורשים חילקו ביניהם את המשק ופירותיו כ-20 שנה ללא רישום, בית המשפט קבע כי זוהי חלוקה ראשונה שאינה מהווה "מכירה".
• אם התשלום לאחד היורשים אינו מנכסי העזבון, העברת הזכויות מהווה "מכירה" החייבת במס שבח.

מה הם דמי הסכמה לרמ"י?

• אם ההעברה היא מכוח סעיף 114 בין יורשים חוקיים, יש פטור מדמי הסכמה, שכן זו העברה בין יורשים חוקיים של אותו מוריש.
• אם נעשית מכירה לצד שלישי, היא חייבת בדמי הסכמה בשיעור שליש מעליית ערך הקרקע.
• אם ההעברה היא ממוריש ליורשו החוקי, אין היא נחשבת כהעברת זכות חכירה לעניין חיוב בדמי הסכמה.

מה היטל ההשבחה במשק חקלאי?

• אם ההעברה היא מכוח סעיף 114 ואינה אירוע מס, לא יוחל היטל השבחה.
• אם נעשית מכירה לצד שלישי, עשוי לחול היטל השבחה לפי מדיניות הוועדה המקומית.
• אם זהו הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים כ"העברה מכוח דין", אין זה מימוש זכויות ואין הוא מקים חבות בהיטל השבחה.
• אם ההסכם בין יורשים נכרת לאחר צו הירושה, עולה השאלה אם הוא מהווה "העברה מכוח דין" או הליך רצוני החייב בהיטל.

מה הם שיעורי מס הרכישה במשק חקלאי?

• אם נרכשת זכות לשם ייסוד משק חקלאי או קיומו, מס הרכישה מופחת: 0.5% על השווי הנקי עד לתקרה, ו-5% על החלק העולה על התקרה.
• אם קיים בניין מגורים בתוך המשק, מס הרכישה עליו לפי סעיף 9 לחוק, כדירת מגורים רגילה.
• אם נעשו מספר מכירות לאותו קונה לצורך המשק, ההנחה המופחתת ניתנת פעם אחת בלבד.
• אם הרכישה נעשית על ידי אגודה שיתופית (קיבוץ או מושב), מס הרכישה 0.5% בלבד.

מה הן ההשלכות המיסויות בדירת מגורים?

• אם מדובר בהעברת דירת מגורים בירושה, אין זו מכירה והיא פטורה ממס שבח.
• אם נמכרת דירה שהתקבלה בירושה לצד שלישי, היא חייבת במס שבח אך עשויה לזכות בפטור דירת מגורים מזכה.
• אם מדובר בהעברת דירה אגב גירושין על פי פסק דין, אין היא נחשבת מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין.
• אם מי שקיבל דירה אגב גירושין מוכרה לאחר מכן, שווי הרכישה ויום הרכישה יחושבו כאילו נמכרה על ידי המעביר המקורי.

טבלת השוואה מרכזת?

• אם ההעברה היא מכוח סעיף 114 עם פיצוי מהעזבון, חל פטור ממס שבח, פטור מדמי הסכמה, פטור מהיטל השבחה ומס רכישה מופחת.
• אם ההעברה היא מכוח סעיף 114 עם פיצוי מכיס פרטי, חל מס שבח יחסי, פטור מדמי הסכמה, פטור מהיטל השבחה ומס רכישה מופחת.
• אם זהו הסכם בין יורשים בחלוקה ראשונה, חל פטור ממס שבח, פטור מדמי הסכמה, פטור מהיטל השבחה ומס רכישה מופחת.
• אם זהו הסכם בין יורשים לאחר חלוקה, חל חיוב במס שבח, דמי הסכמה עשויים לחול, היטל השבחה עשוי לחול ומס רכישה רגיל.
• אם נעשית מכירה לצד שלישי, חל חיוב במס שבח, חיוב בדמי הסכמה, היטל השבחה עשוי לחול ומס רכישה רגיל.
• אם מדובר בגירושין על פי פסק דין, חל פטור ממס שבח, פטור מדמי הסכמה, פטור מהיטל השבחה ופטור ממס רכישה.

עיקרון הצדק בפסיקה – שווי נטו לעומת ברוטו?

• אם בית המשפט לענייני משפחה פוסק בעניין העברת זכויות בנחלה, עליו לחתור לעשיית צדק ולמנוע עיוות דין.
• אם נקבע פיצוי ליורשים לפי סעיף 114, פסיקה צודקת לא תשית על היורש המקבל חבות פיצוי לפי שווי משק הכולל את המיסוי הכרוך בהורשה.
• אם נדרש חישוב הפיצוי, נכון להעמיד את היורשים המפוצים עם הסכומים שהיו מקבלים במכירת הנחלה לצד ג', לאחר תשלום דמי ההסכמה והמיסוי הכרוך בכך.